חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 162229-09

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
162229-09
2.12.2013
בפני :
יעל אחימן

- נגד -
:
1. אמות השקעות בע"מ
2. נכסי אריאל - בית אמות השקעות ניהול בע"מ

עו"ד ניר פרידמן
עו"ד גיא נוף 		:
1. יפית וייסבוך עו"ד
2. שי וולשטיין עו"ד

עו"ד אהוד שטיין
פסק-דין

מבוא

תביעה כספית בסך של 307,532 ש"ח, שהוגשה על ידי אמות השקעות בע"מ (להלן: " אמות") ונכסי אריאל - בית אמות השקעות ניהול בע"מ (להלן: " אריאל") כנגד עו"ד יפית וייסבוך (להלן: " וייסבוך") ועו"ד שי וולשטיין (להלן: " וולשטיין").

אמות היא חברה ציבורית העוסקת בנדל"ן והיא בעלת הזכויות בבניין הידוע כ"מגדל ישראל אמות" (להלן: " הבניין") ואריאל היא חברת הניהול של הבניין. וייסבוך ווולשטיין, הינם עורכי דין ששכרו שטח לצרכי משרד בבניין (להלן: " המשרד").

ביום 02/10/05 חתמו וייסבוך ווולשטיין על הסכם שכירות (להלן: " ההסכם") עם חברת אירופה ישראל בע"מ (להלן: " אירופה"), לפיו שכרו הראשונים שטח בבניין למטרת ניהול משרד עורכי דין. ביום 29/03/07 הודיעו אמות ואירופה לוייסבוך ווולשטיין על המחאת הזכויות בהסכם לאמות החל מיום 01/04/07.

הסכם השכירות שבין הצדדים נעשה לתקופה שבין 30/10/05 לבין 31/10/11.

בהסכם ניתנה לשוכרים האפשרות להודיע על סיומה של השכירות בתום 3 שנות השכירות הראשונות לפי פרוצדורה שנקבעה, היינו מתן הודעה בכתב 120 יום לפני תום שלוש שנות השכירות הראשונות ביום 31/10/08.

לפי ההסכם עמדו דמי השכירות לתקופת שלוש השנים הראשונות על סך של 1,100$ (כ- 5,100 ש"ח) ואילו, לתקופה השנייה, הסכימו הצדדים, כי קביעת דמי השכירות תעשה על ידי שמאי מוסכם ובהיעדר הסכמה על ידי יושב ראש לשכת השמאים.

תמצית טענות הצדדים

אמות טוענת, כי וייסבוך ווולשטיין לא ניצלו את זכאותם לסיום ההסכם בתום שלוש השנים הראשונות והודיעו על המשך תקופת השכירות או לפחות יצרו את הרושם, כי בכוונם להמשיך את תקופת השכירות.

למרות זאת, הודיעו לאמות על סיום תקופת השכירות כולה בתום חלקה הראשון ופינו את המושכר.  לפיכך, יש לראותם כמי שהפרו את ההסכם ועליהם לשאת בכל התשלומים החלים על המפר.

וייסבוך ווולשטיין, לעומת זאת, טוענים, כי הודיעו לאמות שלא ימשיכו את תקופת השכירות עד תומה וכי ינצלו את זכותם להפסיק את ההתקשרות החוזית שבין הצדדים בתום שלוש השנים הראשונות, כפי שאפשרו להם הוראות ההסכם ולכן אין הם חבים בכל פיצוי שהוא.

השאלה שבמחלוקת

האם עזיבת המושכר בתום שלוש שנות השכירות הראשונות על פי ההסכם מהווה הפרת הסכם מצד וייסבוך ווולשטיין?

דיון והכרעה

לפי ההסכם שנכרת, עמדה תקופת השכירות בכללותה על פרק זמן בן שש שנים החל מיום 30/10/05 ועד ליום 31/10/11.

סעיף 7.1 שעניינו "תקופת השכירות הראשונה" קובע כך:

" תקופת השכירות לפי חוזה זה הינה כמפורט בנספח י' לחוזה זה, המתחילה ביום מסירת החזקה במושכר לשוכר כמפורט בסעיף 14 להלן...".

סעיף 7.2.1 שעניינו "הארכת תקופת השכירות ותקופת השכירות השנייה" קובע כך:

" בתום תקופת השכירות הראשונה תוארך תקופת השכירות... לתקופה נוספת כמפורט בנספח י'...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>